יום שני, 28 בדצמבר 2015

שאריות של תרגום

השנה יצא לי לתרגם כמה דברים וכמובן שיצאו לי כמה תובנות מכל העניין. 

את התרגום הראשון קיבלתי הנחיה לתרגם מילולית, עם מינימום שינויים וזה היה תרגום קבוצתי כך שחלקנו את התובנות על התרגום. תרגום נוסף היה יחסית חופשי והייתה לי אפשרות לראות את האנשים שכתבו את הטקסט באנגלית מרצים על הנושא שלהם. התרגום השלישי היה של טפסים, שנבנו באנגליה, טקסט פשוט מינימאלי ומאוד מנומס. 

בכל התרגומים השתמשתי במתרגם של גוגל, לא כפשוטו, יותר בשביל להבין מילה זו או אחרת ובעיקר בעיקר בשביל הביטחון העצמי בתרגום מלים שלא הייתי בטוחה שאני מתרגמת נכון. פה ושם הייתי צריכה מילונים קצת יותר רציניים אבל לרוב זה הספיק. כולם מכירים את התרגומים הקלוקלים של גוגל, לא יצא לי משהו מעניין עד כה, ואגב התרגומים היו מהשפה השניה שלי לשפה הראשונה כך שלא הייתה אפשרות ליותר מדי פאדיחות. 

חיפשתי ברשת טעויות מצחיקות של התרגום בגוגל ומצאתי את הבלוג המקסים של יעל כהנא-שדמי שבפוסט האחרון שלה שמה את הסרטון הזה:  


הבלוג שלה גרם לי רגע לשיתוק, כי הנה, נאמר כבר הכל, וכל כך טוב. מצד שני, יופי - מוזמנים לקרוא כמוני את התרגומיה ואני אמשיך פה עם מלא דברים אחרים. 

בערך של וויקיפדיה ל"תרגום" יש הגדרה יפה 
 "העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה".
אהבתי שבהגדרה נתנו גם סיבה לצורך בתרגום. 

אני לדוגמה יכולה לקרוא באנגלית אבל מעדיפה להגביל את הקריאה למאמרים וחומר מקצועי באנגלית ולקרוא ספרות ושירה בעברית. יש לי את הפנטזיה להצליח לקרוא ספרים בשפת המקור כדי להרוויח את החוויה של קריאה בשפה שבה נכתב הטקסט, אפילו קניתי ספרים של דיקינסון וקיטס בפעם האחרונה שהייתי באנגליה, אבל זה דורש ממני מאמצים והצפי שלי הוא שזה יגרע מן ההנאה. 

זהו בנוגע לתרגום ספרותי של מלים. ובמעבר חד ל-מוזיקה. 
לקראת סופה של שנת 2015 עשו בגלגלצ כל מיני ביצועים לשירים מובילים על ידי מבצעים ישראלים. זה אמנם לא תרגום לעברית אבל זה תרגום של השפה המוזיקלית. 


התקווה 6 שרים אדל, Ynet

בעברית יש הרבה שירים שלא רק נעשה להם קאבר כמו השיר פה למעלה, אלא ממש תורגמו לשפת הקודש. אחד המוכרים ביותר הוא שתשאר צעיר לנצח של דילן במקור בתרגומו של יאיר לפיד ובביצוע של רמי קליינשטיין. יצביע מי שלא קיבל את השיר באיזה סיום שנה של איזושהי כיתה בתיכון. אני לא יודעת כמה השיר הזה תפס בארה"ב, פה הוא בהחלט תפס כמייצג את תקופת הנעורים היקרה מפז. 
לאחרונה שמעתי ביצוע יפה יפה של ג'ואן באאז ונראה לי מתאים לשים פה את התרגום שנתנה היא שהייתה לצדו של דילן בשנות הנעורים המאוחרות. 





הדוגמה של צעיר לנצח טובה כי התרגום דיי פשוט, אין הרבה דברים שנשמטו בתרגום. פעמים רבות אעדיף את המקור הפחות נוח על התרגום כי יש הרגשה של משהו נשמט. ולא רק בתרגומים רעים. גם בתרגומים טובים, משהו פשוט לא עובר. מצד שני יכול להיות טקסט שדווקא התרגום עושה עמו חסד, דווקא החשיבה המאומצת שמעוררת לחשוב באמת על כל מילה והמקום שלה בטקסט יוצרת משהו חדש וטוב. 

תרגום נוסף הוא מהשפה המדוברת לשפה הכתובה. יש הרבה תלמידים, בחסידויות ובכלל בהשתלשלות הכתבים היהודיים ולא רק, שכתבו את הדברים שאמרו רבותיהם. באחד הספרים הללו, הליקוטי מוהר"ן כותב ר' נתן על המלאכה הזו: 


צילום של הקטע בספר עצמו
"...שהתורות שכתב בעצמו היה על פי רוב שינויים רבים בין האמירה והכתיבה, כי כתבם כפי רהיטת מוחו הקדוש, ועל כן היה גורע ומוסיף מכפי מה שיצאו מפיו בשעת הדרוש. אבל לא כן אנכי עמדי, כי אני דיקדקתי לכתב כפי מה ששמעתי מפיו הקדוש בלי גרעון ותוספת." (מתוך ההקדמה לליקוטי מוהר"ן)  

כלומר, כשכותבים את הדברים שמישהו אחר אומר יש צורך לדקדק ולדייק. התרגום של הדיבור לכתב צריך להיות מדוייק כמו התרגום 
משפה לשפה, אבל זו מלאכה קשה.


מכל התרגומים שתרגמתי השנה אהבתי את התרגומים שהבנתי את הנושא והתחברתי אליו. הצורך לדייק בהעברת הרעיון לימד אותי להתבונן ולחשוב לעומק. אני חוזרת שוב לתרגומיה ולראיון שיעל ציטטה מעיתון הארץ עם שמעון בוזגלו שאמר:  
"כשאתה מתרגם אתה מגלה דברים שאף פעם לא תוכל להשיג את רמת הרזולוציה שלהם בקריאה רגילה."
כל כך נכון. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה