יום שני, 26 באוקטובר 2015

יום השירות העולמי בריפוי בעיסוק - לשירותכם, טיפים ארגונומיים לשימוש במחשב/סמארטפון

מחר, ב27/10 יתקיים יום השירות העולמי של המקצוע שלי - 
ריפוי בעיסוק (המקצוע הכי טוב בעולם כמובן). 



מטרתו של יום זה שמתקיים זו השנה השישית (מ2010) היא להגביר את הנראות של המקצוע. כן, בשבילך ששואל אם זה פיזותרפיה ובשבילך ששואלת אם אני עושה עיסויים וגם בשביל אלה שבכלל לא שואלים. הדרך בה נחבר לעשות זאת היא דרך מתן שירות לאוכלוסיה בדרכים שונות. במקומות רבים מתארגנות פעילויות מקסימות .

מכיוון שמחר אני מקפצצת בין עבודה לעבודה חשבתי לתרום בכך שאתייחס בפוסט הזה לחלק הסביבתי של השימוש במחשב או סמארטפון. בלי להציף יותר מדיי.

אני מאוד אוהבת את הסרטונים הבאים שהועלו ליוטיוב על ידי Stephen Watkins. הבעיה (שלי) היא שהם נראים נורא דומים אז עשיתי סדר וכתבתי על כל אחד מה הוא מציג. כך תוכלו לשלוף סרטון לפי הצורך.



הסרטון הראשון נותן אופציות לשינוי מנח הגוף בעת עבודה עם מחשב בבית. הוא מראה זאת על שלוש דמויות, שתיים בוגרות ואחת צעירה, ובכך מתייחס לצרכים שונים ומשותפים של משתמשים שונים באותה הסביבה.




זה רק החלק של הילדה, למי שצריך בשביל להתייחס ספציפית לילדים

בסרטון הזה אנו רואים את אותה הדמות במקומות שונים, והפעם מחוץ לבית. אותם הצרכים האישיים בסביבות שונות.





סרטון נוסף עם טיפים לשימוש בסמארטפון, שוב, שינויים קטנים בהרגלים + תרגילים לידיים



ביום הריפוי בעיסוק 2013 הכינו סטודנטים לריפוי בעיסוק מהקריה האקדמית אונו דף הנחיות לעמדת מחשב. הדף מצורף כתמונה ולאחר מכן כטקסט, לנוחיותכם: 



ארגון נוח ובריא (ארגונומי) של עמדת עבודה מול מחשב נייד  

עקרון מנחה:
יש לעבוד בנוחות, שנה/י וגוון/י  את תנוחתך לעיתים קרובות


  1. יש להגביה את המחשב כך שצג המחשב ימצא מתחת לגובה עיניך
  2. יש למקם את צג המחשב ישירות מולך; במרחק זרוע; אנכית לחלון על מנת להימנע מבוהק האור על צג המחשב 
  3. יש להשתמש במקלדת נפרדת ולהפעיל לחץ קל על המקשים
  4. יש להשתמש בעכבר חיצוני ולמקם אותו קרוב למקלדת; על המקלדת והעכבר להיות בגובה המרפק
  5. על פרקי כף היד להיות ישרים
  6. יש למקם את הזרוע ואת המרפק קרוב לגוף
  7. יש לשבת ישר, להטות (recline) את משענת הכיסא מעט אחורה ולהישען עליה
  8. על הברך להיות מונחת בזווית הגדולה מ ͦ 90 כשכפות רגליך מלפנים
  9. יש לשמור על רגליים שטוחות על הרצפה או על הדום
  10. יש להצמיד את אוחז המסמכים לפני או לצד צג המחשב
  11. השתמש בסט ראש באזניות ובמיקרופון
  12. חוק 20/20/20: "הפסק מעבודתך בכל 20 דקות ל 20 שניות והסתכל לפחות 20 מטר הרחק מן הצג

תודה לסטודנטים, ולנעמה כץ על הטיפים.
ולפורום תודה רב"ע* דרכו החלפנו את המידע - מוזמנים ללחוץ על הקישור למידע נוסף על הפורום ועל ריפוי בעיסוק.


יום ריפוי בעיסוק שמח!


 *ראשי תיבות - ריפוי בעיסוק  

יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

שעון חורף, שינויים וכמה קשה לנו איתם

שעון חורף.
השעה 23:00 ואני כל כך עייפה.
יש בחוץ חושך כבר כל כך הרבה שעות והגוף שלי מסרב להבין שעדיין לא חצות.
למה השינוי הזה קשה כל כך?
כולה שעה.
שעון חורף!

הו, מילת המפתח - שינוי!
כמה קשה לעשות שינויים.

לפני שנתיים ריכזתי קורס מטעם בית הספר לשיקום למרפאות בעיסוק. אחד המפגשים היה על שינוי.
חברתי היקרה חיית פתחה בפנינו דרך חדשה להסתכל על שינוי והתהליך שאנו עוברים בעת שינוי
לפני שנה בקורס אחר שריכזתי היא לא יכלה להגיע וקיבלתי את רשותה להעביר אותו בעצמי
לקראת המפגש התעמקתי קצת יותר ואף יצרתי את הסיכום הויזואלי הבא שמסכם את התאוריה של פרוצ'סקה ודקלימנטה מ1984. המודל מופיע רבות ברשת בהקשר של שינוי תזונתי ובTextbook העדכני ביותר של הריפוי בעיסוק הוא מופיע כאחד המודלים לקידום בריאות.



אך יש שינויים שנכפים עלינו, מפאת הזמן, המקום, דרישות הסביבה ועוד.
שעון חורף הוא רק אחד מהשינויים שלא תלויים בנו. (והוא אפילו לא זכה לערך בויקיפדיה, רק שעון קיץ)

גם השינויים הטכנולוגיים הם כאלו. מצד אחד אנחנו בוחרים אם להשתמש בהם או לדחות ולדחות את השימוש בגאדג'אטים החדשים. מצד שני, בשלב מסויים הם מחלחלים ובלי ששמנו לב אנחנו חלק מהשינוי.
טלפון ציבורי, למי ששכח

דוגמה קטנה, אחותי הלכה עם הבן שלה שרחוב
לפתע פתאום הם ראו טלפון ציבורי.
אחיין שלי הוא ילד סקרן והוא שאל אותה מה זה?
היא ענתה לו, טלפון! רוצה לשמוע?
והם הרימו את השפורפרת והאזינו לצליל  החיוג.
ואז שוב - הילד שואל - מה זה?
הוא לא מכיר בכלל את צליל החיוג. בטלפונים הניידים אין צליל חיוג ואין להם טלפון קווי.
הסיפור הזה ממחיש עד כמה לפעמים השינוי עובר עלינו בלי ששמנו לב.




למה אני מדברת דווקא היום על שינויים? אז גם השעון וגם הייתה לי תובנה קצת הפוכה. היכונו לכיוון הפוך.

מהטמה גנדי מצוטט כמי שאמר: 
"היה אתה השינוי שתרצה לראות בעולם"
כלומר לשינוי יש מהות אישית

כשהייתי צעירה (חטיבה תיכון כזה) הייתי מזמינה יומן של מוסדות בני עקיבא.
אם אני זוכרת נכון, הייתי שולחת 30-40 ש"ח בדואר ולאחר כמה שבועות הייתי מקבלת אותו ואפילו היו שנים שהייתה קניה מרוכזת. התרגשות גדולה ויומנים מלאי ציוני ימי הולדת חג ומועד, שירים וציטטות לרוב.
מתישהו זנחתי את היומנים ועברתי ליומן של גוגל.
לא רק שעברתי אלא התפארתי במעבר ובכך שאין לי צורך ביומן.

לפני כשנה קניתי במתנה לחברה יומן של Point Of You מגניב כזה עם קלפים והפעלות.
השנה קניתי לשתינו. את היומן שקניתי לעצמי יש לי רק מתוך גחמה ורצון לקנות לעצמי מתנה כמו שקניתי לחברה, אה, וזה גם היה במבצע.
דוגמאות לקלפים של Point of You

היום ברכבת מילאתי את השבוע במשימות ורשימות והבנתי משהו.
בעצם, אף פעם לא באמת עשיתי את השינוי מיומן בצורת מחברת ליומן הדיגיטלי
זה נוח לתזכורות אבל אני כל הזמן כותבת לעצמי פתקים (בכתב ידי הבלתי קריא) או רשימות בפנקסים.
כך שבעצם עשיתי שינוי בצורה ולא במהות, וכך לא רק שחיי לא השתדרגו אלא שעוד גרמתי להם להיות יעילים פחות...
כרגע נראה מה ילד יום אבל נראה לי שהשנה התחילה השבוע בסימן של חזרה להרגלים יעילים
והבנה של חשיבות המהות של השינוי.


יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

נגישות מידע ו.. ויקיפדיה

כתבתי כבר שאני כותבת ועורכת בויקיפדיה. לא משהו מי יודע מה יש פעילים ממני. נכון להיום לפי הרישום בחשבון שלי בויקיפדיה ערכתי 145 עריכות שמתוכם ארבעה ערכים שלמים, והרבה עריכות קטנות. שני שמות של ערכים השתנו בגלל דיון שפתחתי ועל זה אני רוצה להתעכב. אבל רגע לפני.
מקצת התרומות שלי בויקיפדיה

כמעט כל מי שאני מכירה באקדמיה וגם קצת מחוצה לה מרים גבה כשאני מתחילה לדבר על וויקיפדיה. "זה לא מספיק מהימן", "אנשים כותבים את זה בעצמם ואין פיקוח" וכן הלא והלאה. אני לא אביא נתונים שמראים שהמהימנות דומה לבריטניקה בימינו ולא אנסה להוכיח שזה טוב, כי אלו לא טיעונים משכנעים (לא אותי לפחות) וגם  לא שם הנקודה שמפריעה לי עם הרמת הגבה. הנקודה שלי נמצאת במקום אחר, בנגישות.


מי מגיע לזה? ככל שנדרשים פחות צעדים על מנת להגיע למידע, לרוב הוא נגיש יותר! 

בסופו של דבר, נרצה או לא נרצה, ויקיפדיה היא מקור נרחב. נושאים רבים מכוסים בה בצורה טובה יותר או פחות. הערכים בויקיפדיה עולים במנועי החיפוש לפני הרבה אפשרויות אחרות וזה מה שאנשים יקראו כמעט תמיד לפני כל מידע אחר. לכן מה שכתוב שם חשוב! וחשוב להיות חלק מזה.

הרבה מהאנשים שעורכים בויקיפדיה התחילו לכתוב כשערך כלשהו לא מצא חן בעיניהם או היה חסר (לא משהו סטטיסטי בדוק, רק תחושה מההשתתפות בסדנאות והיכרות עם אותם אנשים). אני התחלתי להיות רצינית כשראיתי את הערך "שיקום תעסוקתי של נכי נפש". במונח "נכים" ראוי להשתמש כיום רק בשעת הדחק בשימוש משפטי כגון "תעודת נכה" שהשתרש או חוקים שנכתבו לפני יותר מעשור. באנציקלופדיה חדשנית ומתוות דרך ראוי שהשפה תהיה תואמת לטרמינולוגיה העדכנית. לכן, פתחתי דיון בנוגע לשינוי השם. הדיון היה מעניין ועזרו לי להגיע לדיונים דומים שנעשים מאחורי הקלעים (על אף שגם הם גלויים לכל) בויקיפדיה. החלטנו לשנות את השם של הערך ל"שיקום מקצועי בבריאות הנפש" וכך נעשה. אני עובדת, לבד ויחד עם אנשים מהמועדונים על עריכה מחדש של הערך כשהמטרה שוב - שאנשים שמגיעים למידע יבינו אותו בצורה הראשונית באופן הטוב והברור ביותר.

את אותו התהליך עשיתי עם הערך "סל שיקום". סל שיקום הינו סעיף, ביצועי, לחוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס (שימו לב - פה חייבים להשתמש במינוח נכים כי זה חוק שנקבע ונחתם ועל כן המינוח נשאר). בערך האמור הדבר לא היה ברור וגוף הערך דן בעצם בחוק. שוב, ערכנו דיון והחלטנו לשנות את השם לשמו של החוק ולערוך את הערך בצורה לוגית ברורה.

מזמינה אתכם לקחת חלק בהנגשת המידע (כל אחד בתחומו) ולהיות חלק מתמלול המציאות!

חפשו אותי שם! 

אגב, (או אולי גילוי נאות) ביום ראשון אני נבחנת על עבודה שעשיתי בקורס מורשי נגישות השירות ואחת הצעות להנגשה שהיו לי הייתה הנגשת המידע בערך המסוים אותו הזכרתי. מקווה שהם לא ירימו עליי גבה :) 

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

בחזרה לעתיד, או הנה מגיע לו העתיד!


העתיד כבר כאן!
כלומר, לפני כמה דקות נכנסנו ל21 באוקטובר 2015 שזה התאריך הכי עתידי בסדרת "בחזרה לעתיד" שכבשה אותנו בסוף שנות השמונים. אותנו? כן, לא ברור בדיוק. בשיחות עם הסובבים אותי, ואני מוציאה מן הכלל את אלו מחבריי שפשוט זוכרים הכל, ולא רק כמעט את הכל אלא ה-כ-ל (כן שרון, הכוונה אלייך), הסרט/ים זכורים כמשהו שראינו ממש ממש מזמן וצריך לראות שוב כדי לזכור.



אז לא התעצלתי והתיישבתי לשעבד את מוחי ועיניי לקטעים הפופולאריים ביותר (כלומר כן התעצלתי אחרי שלא מצאתי גרסה ראויה לשמה לצפיה ישירה ברשת). מה שמצאתי גם בכתבות וגם בסרטונים היה הרבה השוואות בין ה"עתיד" כפי שמוצג בסרט והמציאות של ימינו.

עשרה דברים שלא קרו כמו שמוצג בסרט: 

לדוגמה - השימוש בעיתונים כדי לקבל מידע, נשאר בדיוק אותו דבר..

ועשרה דברים שפחות או יותר כן קרו עד היום

לדוגמה - מכשיר קטן שנמצא בידיו של הדוקטור שנראה בדיוק כמו.. סמארטפון.





שתי שאלות עולות מהחזרה הנוסטלגית לסרט. האחת, עד כמה התסריטאים הצליחו לקלוע לעתיד שהפך להווה. בתחילת 2015, בפתח השנה שהובילה אותנו ליום המחר, כתבה נטע אלכסנדר ב"הארץ" על העתיד כפי שמוצג בחזרה לעתיד: "העתיד הוא בדיוק אותו דבר, רק עם יותר גאדג׳טים שיוכלו להפוך את חיינו לנוחים יותר. בני האדם, לעומת זאת, לא השתנו במאום." בכתבה היא משווה בין סרט זה ל"בלייד ראנר" ובוחנת מי מהם הצליח לקלוע טוב יותר. לכתבה המלאה.

השאלה השניה, והכללית יותר, היא עד כמה המציאות נובעת מסרטים או ספרים אלו? האם ז'ול וורן היה נביא או שקוראיו פשוט לקחו את הפנטזיה שלו כאפשרות והעזו לנסות. מחשבה זו שולחת אותי למדף ספרי המדע הבדיוני לאחרונה וביתר שאת לסרטים המופקים מהם. הדוגמה האהובה עליי היא סדרת הספרים של "המשחק של אנדר". הרעיון של תקשורת ברשת מוצג שם בבהירות שכקוראת בהווה מפליאה אותי וגורמת 
לי לרצות לעשות ביקור במחשבות העכשוויות של המחבר. 




מחשבה נוספת ואחרונה, אילו חידושים פנטסטיים (גם מלשון מדהימים וגם מלשון בדיוניים) שמוצגים לנו במדיות השונות יהיו בחיי שלנו בעוד 30 שנה? ואילו יהיו ממש, אבל ממש, לא רלבנטיים?


Missing PiecesMoMA Editathons for a broader Wikipedia

יום עתיד שמח!

יום ראשון, 18 באוקטובר 2015

אז מה הפרופיל שלי?

מעמד הדיסקים שלי אי שם לפני שנתיים
לפני שאני יוצאת ובודקת מה קורה שם בחוץ מה בכלל הפרופיל שלי? 


נתחיל בזה שאני ילידת שנות השמונים מה שממקם אותי בדור הY (המוגדר בד"כ כילידי שנות ה80-90), ישראלית, ירושלמית, דתיה, בוגרת תואר ראשון ושני בריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב, אוהבת ספר וסרט. ומוזיקה, הרבה מוזיקה. 



מה כל זה אומר על הפרופיל שלי בשימוש במחשב ובאינטרנט? 


את המחשב הראשון ראיתי כשהלכנו כל המשפחה למשביר לצרכן בירושלים לרכוש מחשב. 
המחשבים היו מונחים על הרצפה (מוכנה להתווכח על זה, זיכרון של ילדה קטנה) עטופים בפלסטיק לבן. 
בבית המחשב הונח על שולחן מיוחד (עם מגש נשלף למקלדת) ובעיקר שימש אותנו למשחקים כמו Xonix והנסיך הפרסי. 




אני זוכרת שכשגדלתי קצת ולמדתי פעם בשבוע בבית ספר למחוננים לימדו אותנו להשתמש בתוכנה בשם לוגו. כשגדלתי עוד קצת באותה מסגרת במקום אחר בארץ לקחו אותנו לראות את "סנונית", אתר האינטרנט החינוכי, באוניברסיטה העברית בגבעת רם. 

עד שסיימתי את התיכון כבר המציאו את האימייל ולי היה חשבון בהוטמייל שהומר לאחר מספר שנים לgmail העדכני. בתקופה ההיא היית צריך לקבל הזמנה על מנת להצטרף. גם לפייסבוק הייתי צריכה לקבל הזמנה, אותה קיבלתי מחברה שעשתה שליחות בחו"ל והייתה יותר בעניינים דאז. פתחתי את חשבון הפייסבוק שלי ב2007.  


מקצת התגובות שקיבלתי על כך שהצטרפתי לפייסבוק

ביום שישי האחרון קיבלתי הודעה מטוויטר שיש לי חשבון כבר 4 שנים! 4 שנים וטרם צייצתי ציוץ אחד.
אינסטגרם פתחתי מתישהו בין לבין. יש לי גם חשבון בלינקדין. ופינטרסט. 
לאחרונה אחרי שפרסמתי את המאמר הצטרפתי לReserchGate שזו רשת של חוקרים. 


מה אני עושה? איך אני משתתפת?


רוב הפעילות שלי היא צפייה, אני עוקבת אחרי סוזן ווגה באינסטגרם שכמעט כל יום היא שמה תמונה של איפה שהיא נמצאת. בזמן האחרון אני משתמשת יותר ויותר במצלמה ומעלה גם אני לאינסטגרם, בעיקר תמונות של עלים ופרחים. 


אחת התמונות האהובות עליי. בהמשך היא הוסבה לשנה טובה לחברים

דרך פייסבוק אני מעודכנת במה שקורה בעיר ( דפים של העירייה, הצוללת הצהובה, מתחם התחנה ועוד), בקבוצות מקצועיות (של הריפוי בעיסוק למשל) ומה עושים בני הדודים שלי מאנגליה כל יום, לפחות פעם ביום (אבא שלהם מצלם כל הזמן!).

אני לא מאוד משתמשת בפינטרסט, זה בעיר נחמד לי לראות דברים יפים בעיניים אבל אחותי כל פעם מספרת לי איך היא ראתה משהו ואז עשתה אותו. וזה מרשים אותי כל פעם מחדש, ואולי מתישהו אעזר בזה גם. 

במייל אני משתמשת כל הזמן, והחשבון שמתרחב מדי שנה (בשל הרכישות של גוגל) כולל פליליסטים ביוטיוב, כמו גם העלאות שלי, שמירת קבצים ותזכורות, ואפילו כתיבת שורות אלו דרך הבלוגר. 

אני רשומה בויקיפדיה כבר כמה שנים טובות אבל רק לאחרונה התחלתי לערוך ברצינות ואף השתתפתי במספר סדנאות ובתחרות כתיבה אחת. אני כותבת בעיקר בתחומים המקצועיים שלי אבל גם נהנית מאוד לערוך פה ושם בנושאים מעניינים אחרים, נניח להוסיף אלבום חדש של זמר או דברים כאלו. 

אני חושבת שכמו הרבה אנשים אני בעיקר מקבלת מידע, מתוך סינון שעשיתי ובעקבותיו מידע שמגיע אלי בצורה ש"מותאמת" לי. אני שמה גרשיים כי אני מרגישה שלפעמים המידע מאוד מסונן לפי מה שחיפשתי או שמצופה שאחפש. לכן אני מסתכלת גם בדברים שאחרים כותבים, באופן קבוע אני קוראת את הבלוג של גיא חג'ג' "עונג שבת" ששולח אותי למחוזות לא פעם שונים ממה שאני רואה ביומיום. מאז שעלה אתר אלכסון אני מנסה להקפיד לקרוא בו כמה שיותר ולראות מה אנשים חושבים בכל מיני מקומות. 

ועדיין אני מניחה שאני כבולה באיזשהו אופן לפרופיל שלי. 
כמה זה מפריע לי? אני מניחה שזה קורה גם בלי הרשת, האדם הוא תבנית נוף מולדתו. 

ומה הפרופיל שלכם? 

(קולטת פתאום שהתייחסתי בעיקר למידע ולרשתות חברתיות. אוסיף בקטן שאני גם משתמשת באתר של הבנק, עושה תיאום מס כבר כמה שנים רק באינטרנט, מזמינה כרטיסים לסרטים והופעות, תומכת בפרוייקטים בהדסטארט! ועוד ועוד..)

יום שבת, 17 באוקטובר 2015

פרופיל המשתמש במחשב ובאינטרנט


"פרופיל המשתמש במחשב ובאינטרנט" הוא שאלון אותו פיתחתי יחד עם קולגות במועדונים התעסוקתיים "קול מחול ומכחול", ו-"המכינה הקוגניטיבית". בעבודת התזה שלי תיקפתי אותו ואלו הדברים בהם נפתח המחקר (מתוך המבוא): 

"בשנים האחרונות, חלו שינויים נרחבים בתפיסת האדם עם המגבלה כמו גם בהיקף השימוש בטכנולוגיה. שינויים אלו משפיעים על מגוון תחומי ההשתתפות של האדם, ומתוך כך גם על מטרות ההתערבות בריפוי בעיסוק. עולה צורך בפיתוח כלי הערכה המכוונים לקביעת מטרות התואמות לעיסוקים המרכיבים את חיי היומיום במאה ה21. בסקירה שנערכה על הערכות הקיימות בשטח לא נמצא כלי הבוחן את ההשתתפות בעיסוקים הנוגעים למחשב ולאינטרנט ומותאם לאוכלוסייה המתמודדת עם מגבלה נפשית. במחקר זה יוצג שאלון "פרופיל המשתמש במחשב ובאינטרנט" (ICUP), וייבדק התוקף שלו עבור המשתתפים במועדונים התעסוקתיים, בבריאות הנפש בקהילה."

מצורף קישור לשאלון - פרופיל המשתמש במחשב ובאינטרנט (2013) 
לא להבהל, צריך אישור שלי כי זה מונח לי בדרייב, ואני אאשר :)




פינת העבודה המועדפת עליי. אם מסתכלים טוב טוב רואים את הטבלאות במחשב. 


*ספוילר* - השאלון יצא תקף ומהימן, עם תוצאות טובות.

בדקנו (עם מנחות הנפלאות שלי - ד"ר נעמי הדס-לידור וד"ר לימור רוזנברג) בכמה אופנים:

  • הבדל בין קבוצות גיל ידועות מכיוון ועל פי הספרות צעירים ישתמשו יותר ממבוגרים וכך ראינו בתוצאות.
  • הבדלים בין אנשים שמשתתפים במועדונים ובעצם מתמודדים עם מחלה נפשית תקופה ממושכת לבין אנשים המקבילים להם מבחינת גיל ומגדר באוכלוסייה הכללית. ראינו שההבדלים הם בביצוע ולא בחשיבות וברצון ממצא שמעלה את הצורך להתערב בתחום זה. 
  • בדקנו את השאלון בקורלציה לשאלון נוסף - שאלון מסוגלות עצמית ונמצא קשר במדדים שהתייחסו לתפישה של האדם את ההשתתפות בתחום זה ולא נמצא קשר במדדים הביצועיים. 
  • ולסיום נבדק הקשר בין השאלון למבחן ביצועי במחשב ונמצא קשר שלילי בזמן הביצוע כלומר, ככל שהאדם ביצע את המבחן הביצועי טוב יותר כך גם מדדי השאלון העלו תוצאות גבוהות.

בהמשך אותה השנה פרסמנו את התוצאות בז'ורנאל  - Disability and rehabilitation: Assistive technology 

קישור לתקציר בPubMed -