סיפור פתיחה. לפני מספר חודשים, למען האמת ב15 במאי (ותודה לויקיפדיה שלא מוחקת כלום משום מקום) הגעתי לסדנת כתיבה של ויקיפדיה בתל אביב. הגעתי עם המחשב הנייד שלי עליו מודבקת המדבקה של אתה נמצא כאן. פרוייקט של גיא חג'ג' מהבלוג עונג שבת ושל יובל סער מהבלוג פורטפוליו.
תוך כדי הארגנו ואנשים שנכנסים ומתחילים להתארגן, נכנסה בחורה, בערך בגילי וראתה את המדבקה וישר שאלה אותי אל הגיליון של אתה נמצא כאן ועד לסוף הסדנה היה בינינו חיבור חביב.
בסיפור הזה יש שני התייחסויות לקהל שנהייה קהילה. א. גם אני וגם הבחורה (אם את קוראת ממש סליחה שאני לא זוכרת את שמך..) חולקות הכרה משותפת לאותו הפרוייקט, שתינו קהל היעד שלו ולכן, בעזרת רמז משייך, הייתה לנו זיקה האחת לשניה. דרך זה ידענו שיש לנו תחומי עניין דומים, אני גם מניחה שאנחנו פחות או יותר בנות אותו הגיל ומסתובבות באופן חלקי באותם חוגים/אתרים. ב. כדי להתחיל ליצור קהילה אינטימית, תומכת ומחוברת יש משמעות למפגש האישי, פנים אל פנים, שזוהי המטרה, לעניות דעתי, למפגשי הסדנה של ויקיפדיה למיניהם.
אתה נמצא כאן יצא כפרוייקט מימון המונים של הדסטארט. הדסטארט הוא אתר מימון המונים בו עולים פרוייקטים ומיזמים והציבור מוזמן לתמוך בסכומים משתנים ולקבל תמורות עבור התמיכה הכספית. האתר עלה לאוויר בנובמבר 2011, וכבר בתחילת 2012 גוייס הסכום לפרוייקט הראשון שהיה מימון הוצאת ספר. הרעיון הוא שאם מגוייס הסכום שהוגדר כיעד (ומעלה) הפרוייקט יוצא לדרך ואם לא אין התחייבות לתומכים. דף של פרוייקט נראה כך:
עד כה גוייס כסף עבור מעל ל800 פרוייקטים. הפרוייקט הראשון שבו השתתפתי כתומכת היה באלבום השני של יהוא ירון שמסביר בסרטון שלו מקסים את האינטרס של שני הצדדים, התומכים והממומנים.
אני ממש זוכרת את החוויה של לקבל את האלבום בדואר. התרגשות רבה! ועוד קודם לכן כשקמפיין מגיע ליעד. שבאמת זה קורה וטיפהלה בזכותי. בהמשך תמכתי בפרוייקטים רבים אחרים ואני מוצאת את זה הרבה יותר כייף מסתם לקנות ספר או דיסק. פעם אחת, באלבום של גבע אלון הייתי הראשונה לתמוך וממש התרגשתי. זה הפוסט שפרסמתי כשקיבלתי את האלבון (נר ראשון של חנוכה שנה שעברה!)
אז מה אני אומרת בעצם? בחמש שנים שהדסטארט קיים ומצליח וב2013 אף נבחרו מייסדי ומנהלי האתר במקום השלישי בועידת ירושלים לתרבות (לינק לכתבה). מעבר להצלחה האישית של המנהלים והאנשים שהצליחו להפיק פרוייקט דרך הפלטפורמה כל פרוייקט כזה יוצר קהילה זעירה, זמנית לפעמים שמכוונת למטרה מסויימת. אם אני מתרגשת מזה שקמפיין של מיכל שפירא עובר ויצא לפועל אני לא רק קונה דיסק, אני חלק ממשהו.
הדסטארט הוא דוגמה ברורה לאתר שיתופי שיוצר קהילה או קהילות, ואני מתלבטת אם להגדיר אותו עצמו כקהילה אבל אני חושבת שהוא יותר פלטפורמה או מוצר. לחלופין, אתר נוסף שאני אוהבת ואשר מייצר סביבו קהילה הוא אתר ירושמיים, אתר מזג האוויר הירושלמי המנוהל על ידי בועז נחמיה. כבר כתבתי עליו, וכתבתי יחד עם מישהו מהמועדון בו אני עובדת את הערך על האתר בויקיפדיה - לינק - וכשקוראים ושומעים מבועז, שמנהל את האתר, על הדרך שהוא עבר רואים כמה שהשיתוף משתלם. האתר קיים כבר משנת 2002 ויש בו פורום שפעיל כל השנה ובימי השלג אפילו פעיל מאוד. ב2013 עיצבה את האתר מחדש גלי זורע בפרויקט הגמר שלה בצלאל. היא בעצם הכירה את האתר ופנתה לבועז עם ההצעה לעצב אותו. הפתיחות, והעובדה שהוא עצמו נגיש לכל (אפילו הטלפון שלו נמצא באתר) פותחת את הדלת לשיתופי פעולה.
מעבר לזה שתושבי ירושלים משתמשים במידע שהוא מביא באדיקות, יש אופציות באתר של הצבעה על מידת הקור או עונה אהובה, ושוב הזמינות שלו בפורום מאפשרת שיח ודיון ומגבירה את התעבורה. אז זה שווה לו בסופו של יום. מעבר לכך נוצר גם שיח, אם בשפה שפיתח בדיווחי מזג האוויר ואם התייחסות לסוגי משקעים (כל ירושלמי יודע שגראופל זה לא טוב).
אני חוזרת רגע למעלה, הזכרתי שם את הבלוג עונג שבת. אני קוראת בו כבר הרבה מאוד זמן, פחות מהעשור ומשהו שהוא קיים אבל הרבה. כשמסתכלים על הרשימה שהוא מביא, הוא בעצם מעלה רשימת המלצה שבועית, אבל לא רק רשימה אלא מסביר על כל "אייטם" ובהתלהבות גדולה משכנע אותך להכנס ללינק ולצרוך תרבות. הרבה פעמים אפשר לראות שבתחילת אייטם הוא כותב [תודה למישהו] וזה נותן הרגשה שכמו שהוא מזריק לנו תרבות הוא גם שומע מאחרים ומשתף ולי לפחות זה נותן הרגשה שיש לפני מאזין קשוב ששווה להקשיב לו. הנה דוגמה אחת מני רבות שבמקרה מופיע בה גם ידיעה על אתה נמצא כאן #2 :)
אז האם דוגמאות אלו ממחישות היווצרות של קהילה בעידן הדיגיטלי? אולי. בעיקר אני חושבת שהן מצביעות על כך שיש אפשרויות נוספות להיווצויות אלו ומושגים חדשים של מה זה קהילה. מכירים עוד?
 |
| המדבקה של אתה נמצא כאן #1 על הלפטופ שלי |
תוך כדי הארגנו ואנשים שנכנסים ומתחילים להתארגן, נכנסה בחורה, בערך בגילי וראתה את המדבקה וישר שאלה אותי אל הגיליון של אתה נמצא כאן ועד לסוף הסדנה היה בינינו חיבור חביב.
בסיפור הזה יש שני התייחסויות לקהל שנהייה קהילה. א. גם אני וגם הבחורה (אם את קוראת ממש סליחה שאני לא זוכרת את שמך..) חולקות הכרה משותפת לאותו הפרוייקט, שתינו קהל היעד שלו ולכן, בעזרת רמז משייך, הייתה לנו זיקה האחת לשניה. דרך זה ידענו שיש לנו תחומי עניין דומים, אני גם מניחה שאנחנו פחות או יותר בנות אותו הגיל ומסתובבות באופן חלקי באותם חוגים/אתרים. ב. כדי להתחיל ליצור קהילה אינטימית, תומכת ומחוברת יש משמעות למפגש האישי, פנים אל פנים, שזוהי המטרה, לעניות דעתי, למפגשי הסדנה של ויקיפדיה למיניהם.
אתה נמצא כאן יצא כפרוייקט מימון המונים של הדסטארט. הדסטארט הוא אתר מימון המונים בו עולים פרוייקטים ומיזמים והציבור מוזמן לתמוך בסכומים משתנים ולקבל תמורות עבור התמיכה הכספית. האתר עלה לאוויר בנובמבר 2011, וכבר בתחילת 2012 גוייס הסכום לפרוייקט הראשון שהיה מימון הוצאת ספר. הרעיון הוא שאם מגוייס הסכום שהוגדר כיעד (ומעלה) הפרוייקט יוצא לדרך ואם לא אין התחייבות לתומכים. דף של פרוייקט נראה כך:
 |
| דף הפרוייקט של אתה נמצא כאן - לינק לדף - כאן |
עד כה גוייס כסף עבור מעל ל800 פרוייקטים. הפרוייקט הראשון שבו השתתפתי כתומכת היה באלבום השני של יהוא ירון שמסביר בסרטון שלו מקסים את האינטרס של שני הצדדים, התומכים והממומנים.
אני ממש זוכרת את החוויה של לקבל את האלבום בדואר. התרגשות רבה! ועוד קודם לכן כשקמפיין מגיע ליעד. שבאמת זה קורה וטיפהלה בזכותי. בהמשך תמכתי בפרוייקטים רבים אחרים ואני מוצאת את זה הרבה יותר כייף מסתם לקנות ספר או דיסק. פעם אחת, באלבום של גבע אלון הייתי הראשונה לתמוך וממש התרגשתי. זה הפוסט שפרסמתי כשקיבלתי את האלבון (נר ראשון של חנוכה שנה שעברה!)
אז מה אני אומרת בעצם? בחמש שנים שהדסטארט קיים ומצליח וב2013 אף נבחרו מייסדי ומנהלי האתר במקום השלישי בועידת ירושלים לתרבות (לינק לכתבה). מעבר להצלחה האישית של המנהלים והאנשים שהצליחו להפיק פרוייקט דרך הפלטפורמה כל פרוייקט כזה יוצר קהילה זעירה, זמנית לפעמים שמכוונת למטרה מסויימת. אם אני מתרגשת מזה שקמפיין של מיכל שפירא עובר ויצא לפועל אני לא רק קונה דיסק, אני חלק ממשהו.
הדסטארט הוא דוגמה ברורה לאתר שיתופי שיוצר קהילה או קהילות, ואני מתלבטת אם להגדיר אותו עצמו כקהילה אבל אני חושבת שהוא יותר פלטפורמה או מוצר. לחלופין, אתר נוסף שאני אוהבת ואשר מייצר סביבו קהילה הוא אתר ירושמיים, אתר מזג האוויר הירושלמי המנוהל על ידי בועז נחמיה. כבר כתבתי עליו, וכתבתי יחד עם מישהו מהמועדון בו אני עובדת את הערך על האתר בויקיפדיה - לינק - וכשקוראים ושומעים מבועז, שמנהל את האתר, על הדרך שהוא עבר רואים כמה שהשיתוף משתלם. האתר קיים כבר משנת 2002 ויש בו פורום שפעיל כל השנה ובימי השלג אפילו פעיל מאוד. ב2013 עיצבה את האתר מחדש גלי זורע בפרויקט הגמר שלה בצלאל. היא בעצם הכירה את האתר ופנתה לבועז עם ההצעה לעצב אותו. הפתיחות, והעובדה שהוא עצמו נגיש לכל (אפילו הטלפון שלו נמצא באתר) פותחת את הדלת לשיתופי פעולה.
 |
| אתר ירושמיים - לינק לדף הבית (חפשו ביום את העורב ובלילה את הינשוף) |
מעבר לזה שתושבי ירושלים משתמשים במידע שהוא מביא באדיקות, יש אופציות באתר של הצבעה על מידת הקור או עונה אהובה, ושוב הזמינות שלו בפורום מאפשרת שיח ודיון ומגבירה את התעבורה. אז זה שווה לו בסופו של יום. מעבר לכך נוצר גם שיח, אם בשפה שפיתח בדיווחי מזג האוויר ואם התייחסות לסוגי משקעים (כל ירושלמי יודע שגראופל זה לא טוב).
אני חוזרת רגע למעלה, הזכרתי שם את הבלוג עונג שבת. אני קוראת בו כבר הרבה מאוד זמן, פחות מהעשור ומשהו שהוא קיים אבל הרבה. כשמסתכלים על הרשימה שהוא מביא, הוא בעצם מעלה רשימת המלצה שבועית, אבל לא רק רשימה אלא מסביר על כל "אייטם" ובהתלהבות גדולה משכנע אותך להכנס ללינק ולצרוך תרבות. הרבה פעמים אפשר לראות שבתחילת אייטם הוא כותב [תודה למישהו] וזה נותן הרגשה שכמו שהוא מזריק לנו תרבות הוא גם שומע מאחרים ומשתף ולי לפחות זה נותן הרגשה שיש לפני מאזין קשוב ששווה להקשיב לו. הנה דוגמה אחת מני רבות שבמקרה מופיע בה גם ידיעה על אתה נמצא כאן #2 :)
 |
| עונג שבת, 13 בנובמבר 2015 |
אז האם דוגמאות אלו ממחישות היווצרות של קהילה בעידן הדיגיטלי? אולי. בעיקר אני חושבת שהן מצביעות על כך שיש אפשרויות נוספות להיווצויות אלו ומושגים חדשים של מה זה קהילה. מכירים עוד?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה