הרבה זמן שאני רוצה לכתוב על האימוג'ים. חלק משמעותי מהשפה היומיומית שלנו בחלק הנכתב שבה מתבצע איתם. לאחרונה החלפתי את המכשיר הנייד וכנראה שפחות או יותר באותו היום החליפו/הוסיפו את ערכת האימוג'י בווטסאפ. אני חשבתי שזה חלק מהשידרוגים של המכשיר, על אף שבמחשבה שניה זה לא קשור. במקביל בפייסבוק הוסיפו אייקונים נוספים ל"לייק". ואז ראיתי את הסרטון הבא בפייסבוק - The Only Profession Girls Emojis Represent Is Bride.
בחזרה לסרטון איתו פתחתי, של הבנות. הן לא מוצאות ייצוגים נשיים מלבד כלה. ההרחבה של האימוג'יים באה לידי ביטוי גם בייצוג של אוכלוסיות שונות. לדוגמה בצבע העור. היום כשלוחצים על ייצוג של ידיים מוחאות כפיים אפשר לבחור את צבע העור של הידיים. אני מסכימה עם זה שככל שהייצוגים קשורים אל האדם באופן ישיר כך הוא ישתמש בהם יותר וירגיש חלק. אני תמיד מתלהבת שיש אוטו כחול (כמעט תמיד יש, נראה לי שרק בפייסבוק לא מצאתי) כי הרכב שלי כחול.
לפני איזו תקופה חיפשתי ייצוגים שקשורים לשבת או ליהדות בכלל ומצאתי את האפליקציה הזו - Emojew שיש בה ייצוגים של שבת ועוד כל מיני. הבעיה הייתה שצריך היה לסגור שם קובץ תמונה ואז להעביר כך שאי אפשר בעצם להשתמש בייצוגים באופן אינטגרטיבי עם שאר הדברים הרגילים.. אולי מתישהו בהמשך.
רואים פה בנות צעירות שאין להן ביטוי ב"פלטת" האפשרויות של האימוג'י. נקודת המוצא אם כן, היא שיש משמעות מאוד גדולה לסמלים האלו שנראים נחמדים וחביבים כתוספת. יש בהם (לפחות עבור הצעירים ובהדרגה לכולם) ייצוג חברתי בעל ערך לא מבוטל. בשיר הבא (שלא הבנתי עם זה חלק ממשהו אמיתי או חלק מסטנד אפ של שחר חסון..) הפזמון אומר: "במקום לשלוח מלים תשלח פרצופים ותראה שכולם מבינים". נכון חלקית וחשוב.
אז קצת אחורה. ביפנית, הארץ בה הומצא, אימוג'י הוא הרכב של מילה ודמות. לא לחינם האימוג'ים החלו את דרכם ביפן ובמזרח בכלל, הכתב שם הוא הרבה יותר ייצוגי מאשר מופשט. לדוגמה, במאמר הדן בקליגרפיה הסינית והיפנית מוצגת המילה הבאה עם דרכי כתיבה שונות. בשל האופי המיוחד של הכתב ישנה חשיבות לטכניקה והיכולת להפיק כתב בצורה טובה.
ביפן, המציא את האימוג'י איש צעיר בשם Shigetaka Kurita. לשיגטאקה יש חשבון פייסבוק אותו מצאתי דיי בקלות והוא מאוד מעניין, בעיקר כי אני לא מבינה ממנו כלום חוץ מהדברים הכלליים. עשיתי לו follow (בעיקר כדי להרגיש מגניבה שיש לי דברים יפניים בפיד) והשקעתי קצת בלקרוא דברים שנראו מעניינים באמצעות האפשרות לתרגום יחסית סביר. זה היופי בדברים שנמצאים לנו בתוך קופסאות, את התמונה הכללית אפשר להבין בכל מקרה. אז אני רואה שהוא יליד 72, מחליף עבודה מדי כמה שנים ואוהב לטייל בהרים מושלגים ולפרסם כתבות שעשו איתו. והכל מתוך הייצוגים הרגילים של הפייסבוק.
בכתבה איתו על למה ואיך המצאתי את האימוג'י הוא נותן לדוגמה את החזאים בטלויזיה שמשתמשיים בייצוגים של שמש, עננים וכו' כדי להסביר את מזג האוויר. בכך הם מעבירים בזמן קצר הרבה מידע. הרציונאל הועבר למכשיר הסלולארי בו קשה להעביר הרבה מידע ולכן האימוג'ים מסייעים בהעברת מושגים שמוסברים דרך הייצוג בקצרה.
בעבודה על 180 האימוג'יים הראשונים הוא הלך בעיר והסתכל על הבעות הפנים של האנשים ואותם הכניס לרשימה. הרעיון היה ליצור תמונות שהן טקסטואליות וכמה שיותר אוניברסליות כדי שכמה שיותר אנשים ישתמשו בהן. הוא מצביע על כך שמכיוון שאנשים מתקשרים הרבה דרך האינטרנט והסמארטפון נוצר צורך לדרך להעביר מסרים רגשיים והאימוג'י עונה על זה.
ואכן יש הרבה אפשרויות. כמובן שניתן להתבלבל, וגם הייצוגים לא מושלמים ולא מחליפים שיח אמיתי. לפעמים נראה שהם אפילו מונעים משיח להתקיים מרוב אופציות לא הכרחיות. שתי דוגמאות של דברים חמודים אך לגמרי מיותרים מהפייסבוק. בוולנטיין היתה קופסאת הפתעה, שנפתחה אם אני זוכרת נכון רק במחשב עצמו ולא בנייד. ולחלופין, במסנג'ר ולא במחשב ניתן לראות שכאשר לוחצים על הלב הורוד צפים להם הרבה לבבות נחמדים כך:
אז קצת אחורה. ביפנית, הארץ בה הומצא, אימוג'י הוא הרכב של מילה ודמות. לא לחינם האימוג'ים החלו את דרכם ביפן ובמזרח בכלל, הכתב שם הוא הרבה יותר ייצוגי מאשר מופשט. לדוגמה, במאמר הדן בקליגרפיה הסינית והיפנית מוצגת המילה הבאה עם דרכי כתיבה שונות. בשל האופי המיוחד של הכתב ישנה חשיבות לטכניקה והיכולת להפיק כתב בצורה טובה.
ביפן, המציא את האימוג'י איש צעיר בשם Shigetaka Kurita. לשיגטאקה יש חשבון פייסבוק אותו מצאתי דיי בקלות והוא מאוד מעניין, בעיקר כי אני לא מבינה ממנו כלום חוץ מהדברים הכלליים. עשיתי לו follow (בעיקר כדי להרגיש מגניבה שיש לי דברים יפניים בפיד) והשקעתי קצת בלקרוא דברים שנראו מעניינים באמצעות האפשרות לתרגום יחסית סביר. זה היופי בדברים שנמצאים לנו בתוך קופסאות, את התמונה הכללית אפשר להבין בכל מקרה. אז אני רואה שהוא יליד 72, מחליף עבודה מדי כמה שנים ואוהב לטייל בהרים מושלגים ולפרסם כתבות שעשו איתו. והכל מתוך הייצוגים הרגילים של הפייסבוק.
בכתבה איתו על למה ואיך המצאתי את האימוג'י הוא נותן לדוגמה את החזאים בטלויזיה שמשתמשיים בייצוגים של שמש, עננים וכו' כדי להסביר את מזג האוויר. בכך הם מעבירים בזמן קצר הרבה מידע. הרציונאל הועבר למכשיר הסלולארי בו קשה להעביר הרבה מידע ולכן האימוג'ים מסייעים בהעברת מושגים שמוסברים דרך הייצוג בקצרה.
בעבודה על 180 האימוג'יים הראשונים הוא הלך בעיר והסתכל על הבעות הפנים של האנשים ואותם הכניס לרשימה. הרעיון היה ליצור תמונות שהן טקסטואליות וכמה שיותר אוניברסליות כדי שכמה שיותר אנשים ישתמשו בהן. הוא מצביע על כך שמכיוון שאנשים מתקשרים הרבה דרך האינטרנט והסמארטפון נוצר צורך לדרך להעביר מסרים רגשיים והאימוג'י עונה על זה.
ואכן יש הרבה אפשרויות. כמובן שניתן להתבלבל, וגם הייצוגים לא מושלמים ולא מחליפים שיח אמיתי. לפעמים נראה שהם אפילו מונעים משיח להתקיים מרוב אופציות לא הכרחיות. שתי דוגמאות של דברים חמודים אך לגמרי מיותרים מהפייסבוק. בוולנטיין היתה קופסאת הפתעה, שנפתחה אם אני זוכרת נכון רק במחשב עצמו ולא בנייד. ולחלופין, במסנג'ר ולא במחשב ניתן לראות שכאשר לוחצים על הלב הורוד צפים להם הרבה לבבות נחמדים כך:
לפני איזו תקופה חיפשתי ייצוגים שקשורים לשבת או ליהדות בכלל ומצאתי את האפליקציה הזו - Emojew שיש בה ייצוגים של שבת ועוד כל מיני. הבעיה הייתה שצריך היה לסגור שם קובץ תמונה ואז להעביר כך שאי אפשר בעצם להשתמש בייצוגים באופן אינטגרטיבי עם שאר הדברים הרגילים.. אולי מתישהו בהמשך.
לסיום, סרטון קצר על האימוג'י, השורה התחתונה שלו היא - "מה העתיד צופן לאימוג'י? אף אחד לא יודע בוודאות. אך כל עוד התוספים הצבעוניים והחביבים האלו ימשיכו לרתק אותנו, העתיד שלהם נראה מזהיר".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה