יום חמישי, 3 במרץ 2016

נשים, שירים, חיים קשים ו..פרופורציה

כבר שבוע שיש לי כאבי שיניים. בהתחלה חשבתי שהבעיה בשיני הבינה המיותרות, רופא השיניים לא התרשם. היום אמרה לי הרופאה שכנראה אני חורקת אותן בלילה ושלחה אותי למומחה פה ולסת. בינתיים כואב. כשכואב קשה להיות מושלמת. וגם ככה אני לא מצטיינת במושלמות. כשקשה לי אני בד"כ כותבת וגם סתם ככה, אבל כשכואב אני פשוט כאובה.

ואז קראתי את השיר הבא, באדיבות תולעת ספרים שכל יום שמים שיר בפייסבוק (מומלץ בחום!)



השיר מי אני, רוזה אוסלנדר, מתוך דף הפייסבוק של תולעת ספרים
כל כך התרגשתי כי אני ממש במקום הזה עכשיו ובכלל מתחבר. אז נכנסתי לראות מי המשוררת הזו שאני לא מכירה וצללתי לביוגרפיה של אשה מסוף המאה העשרים. תמיד מדהמות אותי הנשים האלו, שחיו פעם במציאות כל כך אחרת.

פעם מתישהו הייתה לי הארה כזו סתם כשהלכתי לבית קפה. חשבתי פתאום איזה פלא זה שאני יכולה פשוט לקחת ארנק וללכת לשבת בבית קפה. וזה קסם שזה לא מיוחד, זה הדבר הכי רגיל וטריוויאלי שאשה הולכת לשבת בבית קפה. 

קפה על המרפסת של אורית - יום העצמאות באיזושהי שנה

ברור שכוס הקפה היא סמל מאחוריו עומדות שנים של מאבקים ונשים כמו רוזה שחיו חיים הרבה יותר עמוסים ומלחיצים משלי (ואולי היא גם חרקה שיניים מתישהו). לרגל יום האשה הבינלאומי שחל בשבוע הבא אני יכולה למנות לפחות ארבע קבוצות/קהילות שאני חברה בהן שקיימות לקידום נשים בתחום כללי או גברי. ועוד אינספור סיטואציות אישיות או קבוצתיות של נשים למען נשים.

בשבוע הבא, ביום האשה הבינלאומי, תפתח בויקיפדיה דרך מיזם ויקינשים (אחת הקבוצות שהזכרתי קודם לכן) תחרות כתיבת ערכים על נשים ולכך יהיה פוסט נוסף שיתחיל ב.. "איך התחלתי לכתוב בויקיפדיה בזכות התחרות לכתיבת ערכים על נשים 2015".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה