הערב חזרתי הביתה ורגע אחרי שהכנתי לי משהו קטן לאכול נכבה החשמל בבית. כהרגלי לקחתי את הפלאפון והארתי על ארון החשמל.. אבל לא, הפעם לא קפץ כלום. בירור קצת העלה שהפועלים שעוסקים בבניה בבית ליד קיצרו את החשמל והצפי לתיקון על ידי חברת החשמל היה של שעתיים. ביום קר ועלוב שכזה רק הרעיון להשאר בבית לבד עם נרות או אפילו עם תאורת חירום היה עגמומי מדיי ומהר מאוד מצאתי את עצמי בדרך לחברים, להתחמם להטעין את הנייד ולהיות יחד עם אנשים.
בדרך כמובן כבר עלו המחשבות הפילוסופיות. אם לא היה חשמל, או מחשב או נייד, האם הייתי מקיימת יותר ערבים כאלה, שיש בהם יותר גוון חברתי. כנראה שכן. אני חושבת על עצמי לפני שהיה לי מחשב נייד או סמארטפון, מה שלא היה לפני כל כך הרבה שנים, הייתי בוודאות יותר עם אנשים. האם הייתי מוותרת על זה? לאו דווקא.
יש איזה רצון כזה, לחזור אחורה, לאיזה "פעם היה יותר טוב", "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי" סטייל. רצון מקביל יש להיות בעתיד, "נעבור את המבול.. ואז יהיה טוב". הקונפליקט הזה לפעמים מצוי אצלי גם יחד. יש תקופות שאני נקרעת בפנים מול רצון שהזמן יעבור וחוסר רצון שהוא יתקדם. כתבתי פעם במכתב על התופעה הזו: "תכלס אני מאוד אמביוולנטית לגבי היחס שלי לזמן בזמן האחרון. מצד אחד אני רוצה שהוא יתקדם כי יש דברים שאני סתם מחכה להם עכשיו ואני רוצה שהזמן יעבור. ומצד שני בגלל כל מיני דדליינים כמו זמן ההגשה של המאמר הזה, אני רוצה שהזמן יעמוד מלכת. קצת בעייתי אבל אני מניחה שאגיע לפשרות ביניים עם עצמי. חוץ מזה שלמזלי אני בכלל לא מחליטה, הזמן פשוט עובר לו כמו שבא לו ולא כמו שבא לי..."
בשבוע שעבר במסגרת לימוד התנ"ך היומי של 929 - תנ"ך ביחד, דיברנו על בית המקדש. שאלתי איך הם מדמיינים את בית המקדש. אחדים אמרו שקשה להם לצפות איך זה יהיה. אחד האנשים התעקש שירושלים תהיה כמו שהייתה פעם, בלי טכנולוגיה. אני אמרתי מחשבה שעלתה לי באותו הרגע, ששני בתי המקדש, הן של שלמה המלך והן של הורדוס, היו הדבר הכי טכנולוגי שהיה באותה התקופה, ולכן אני לא רואה סיבה שבית המקדש השלישי לא יהיה כזה.
שאל אותי חובב הוינטאג' "מה, אז זה יהיה בית מקדש אינטראקטיבי?" אין לי תשובה לזה, אני חושבת שהוא יהיה חדשני יותר ממה שאנחנו יכולים לצפות. בכלל, אני חושבת שכל דבר שיהיה בעתיד הוא הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לראות מכאן. כל המצאה הייתה מופרכת לפני שהומצאה. אך מרגע שהומצאה כבר אין דרך חזרה, אי אפשר לדמיין את העולם בלי.
נכון, זה כייף להרגיש שהתלות בטכנולוגיה אינה מוחלטת, לפעמים ולא להרבה זמן. סך הכל יש שבתות וחגים שבהם מורידים הילוך, וטיולים ופעילויות בחיק הטבע ויצירה ושיח שלא נתמכים בטכנולוגיה. ובסופו של יום, אנחנו אזרחים בעולם טכנולוגי, ואולי אף נתיניה, ולא נראה לי שהיינו מוותרים עליה כל כך מהר.
בדרך כמובן כבר עלו המחשבות הפילוסופיות. אם לא היה חשמל, או מחשב או נייד, האם הייתי מקיימת יותר ערבים כאלה, שיש בהם יותר גוון חברתי. כנראה שכן. אני חושבת על עצמי לפני שהיה לי מחשב נייד או סמארטפון, מה שלא היה לפני כל כך הרבה שנים, הייתי בוודאות יותר עם אנשים. האם הייתי מוותרת על זה? לאו דווקא.
יש איזה רצון כזה, לחזור אחורה, לאיזה "פעם היה יותר טוב", "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי" סטייל. רצון מקביל יש להיות בעתיד, "נעבור את המבול.. ואז יהיה טוב". הקונפליקט הזה לפעמים מצוי אצלי גם יחד. יש תקופות שאני נקרעת בפנים מול רצון שהזמן יעבור וחוסר רצון שהוא יתקדם. כתבתי פעם במכתב על התופעה הזו: "תכלס אני מאוד אמביוולנטית לגבי היחס שלי לזמן בזמן האחרון. מצד אחד אני רוצה שהוא יתקדם כי יש דברים שאני סתם מחכה להם עכשיו ואני רוצה שהזמן יעבור. ומצד שני בגלל כל מיני דדליינים כמו זמן ההגשה של המאמר הזה, אני רוצה שהזמן יעמוד מלכת. קצת בעייתי אבל אני מניחה שאגיע לפשרות ביניים עם עצמי. חוץ מזה שלמזלי אני בכלל לא מחליטה, הזמן פשוט עובר לו כמו שבא לו ולא כמו שבא לי..."
 |
| מזל שאי אפשר באמת לשלוט בזמן.. |
בשבוע שעבר במסגרת לימוד התנ"ך היומי של 929 - תנ"ך ביחד, דיברנו על בית המקדש. שאלתי איך הם מדמיינים את בית המקדש. אחדים אמרו שקשה להם לצפות איך זה יהיה. אחד האנשים התעקש שירושלים תהיה כמו שהייתה פעם, בלי טכנולוגיה. אני אמרתי מחשבה שעלתה לי באותו הרגע, ששני בתי המקדש, הן של שלמה המלך והן של הורדוס, היו הדבר הכי טכנולוגי שהיה באותה התקופה, ולכן אני לא רואה סיבה שבית המקדש השלישי לא יהיה כזה.
 |
| שיא טכנולוגי - בית המקדש מהאתר של חב"ד |
נכון, זה כייף להרגיש שהתלות בטכנולוגיה אינה מוחלטת, לפעמים ולא להרבה זמן. סך הכל יש שבתות וחגים שבהם מורידים הילוך, וטיולים ופעילויות בחיק הטבע ויצירה ושיח שלא נתמכים בטכנולוגיה. ובסופו של יום, אנחנו אזרחים בעולם טכנולוגי, ואולי אף נתיניה, ולא נראה לי שהיינו מוותרים עליה כל כך מהר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה